פסק-דין בתיק ת"א 165012-09

1.         תביעה זו הוגשה בגין 2 תאונות דרכים, בהם נפגע התובע, והוא עותר לפיצויים בגין נזקי גוף.

2.         התאונה הראשונה אירעה ביום 25.01.08 ואילו התאונה השנייה אירעה ביום 21.09.08.

3.         בשתי התאונות נפגע התובע בעמוד השדרה בחלקיו השונים, קיבל טיפול ראשוני ושוחרר לביתו.

4.         מאחר ועניינה של התביעה תאונת דרכים מינה ביהמ"ש מומחה רפואי בתחום האורטופדיה את ד"ר עוזי אשכנזי.

5.         ד"ר אשכנזי מצא כי לתובע הגבלה קלה בעמ"ש מותני וחווה דעתו כי לתובע נותרה נכות 5% בגין התאונה הראשונה, ולא נותרה נכות בגין התאונה השנייה.

6.         המומחה נחקר באופן ממושך על חוות דעתו. בחקירתו הנגדית אישר המומחה, כי מתוך 6 תנועות של עמ"ש, השתיים העיקריות הן כיפוף ויישור. התובע הגיע בכפוף עד לגובה הברכיים בלבד.

7.         המומחה לא חזר בו מחוות דעתו, גם לאחר שהוצגה לו חוו"ד שנתן בתיק אחר, בה העניק 10% נכות להגבלה קלה, המומחה השיב כי יש לבחון כל מקרה לגופו, כאשר ההגבלות בתנועות יכולות להיות שונות במעבר הזמן או אף ביום מסוים.

8.         תקנה 35(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי קובעת 10% להגבלה קלה בעמ"ש מותני.

9.         המומחה התייחס גם למסוגלות התובע והמליץ שלא ירים משקל כבד, כמו כן, בהתקפים המצב יכול להיות חמור יותר, ואף ישיבה ממושכת אינה טובה לתובע.

10.        לאור מציאת הגבלה קלה ולנוכח האמור בתקנות הביטוח הלאומי ומוגבלותו של התובע, כפי שציינתי לעיל מחקירת המומחה, הגעתי למסקנה כי נכותו הרפואית של התובע, כתוצאה מהתאונה הראשונה הינה 10%, ונכות זו זהה גם לנכות התפקודית.

11.        התובע חזר לעבודתו הקודמת סמוך לתאונות ושכרו עלה מאז התאונות ועומד על סכום גבוה ממה שהשתכר קודם התאונות. התובע העיד כי השכר הגבוה יותר נובע מכך שעבר לתפקיד בכיר יותר, אשר הובטח לו קודם לתאונה. עם זאת לתובע יש צוות ואינו עובד לבד, כך שלא נדרש לשאת משאות כבדים.

12.        כאמור לעיל, בגין התאונה השנייה לא מצא המומחה כי נותרה נכות ואני מאמץ את חוות דעתו.

ה נ ז ק :

13.        כאב וסבל :       -           בגין התאונה הראשונה 17,393 ש"ח.

                                    -           בגין התאונה השנייה סך של 8,000 ש"ח.

14.        הפסד השתכרות לעבר : התובע אומנם נעדר מעבודתו לאחר התאונה הראשונה, אך שכרו שולם לו ע"ח ימי מחלה. לא הובאה ראיה באשר לזכות התובע לפדות ימי מחלה בעת הפרישה. גם לא הובאו ראיות לטענת התובע כי הוא נעדר מידי פעם מעבודתו כתוצאה מהכאבים שנגרמו לו בתאונה הראשונה.

15.        עם זאת, אני פוסק לתובע בגין הפסדי העבר סך של 5,000 ש"ח, כתוצאה מהתאונה הראשונה בלבד ולא כתוצאה מהתאונה השנייה.

17.        הפסדי כושר השתכרות לעתיד : התובע שב לעבודתו ואף השביח שכרו. עם זאת, עקב נכותו הוא עלול שלא להמשיך ולעמוד בדרישות העבודה. לפיכך, אני פוסק לו סכום גלובאלי של 75,000 ש"ח, בגין התאונה הראשונה. אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין התאונה השנייה.

18.        כל ההוצאות האחרות צריכות להשתלם ע"י המל"ל.